אם אתמהמה עוד שניה אחת אני לא אעשה את זה.
ברגע שהמחשבה הזו עברה לי בראש לחצתי על כפתור הקנייה. על המסך הופיע אייקון של טעינה ומיד אחריו פופ אפ שהודיע לי שהכסף עבר. הסתכלתי על המסך בעיניים זגוגיות וחשבתי לעצמי, וואו. כמה שאתה אידיוט. אתה בחיים לא תראה את הכסף הזה בחזרה. הוא קבור עמוק בפח האשפה של האינטרנט. אידיוט. אידיוט!!
אולי הייתי קצת קשה עם עצמי. אבל בכל זאת, לא כל יום אני עושה קניות אימפולסיביות באינטרנט.
בטח שלא ב4500 שקל.
ובטח ובטח שלא של חפצים וירטואליים שאין להם שום קשר עם המציאות.
על המסך ההודעה התחלפה והודעה אחרת הופיעה במקומה.
מזל טוב, כבשת את סודן!
וואו אני כזה אידיוט.
ברזים של כסף
בשנת 2010 רק יודעי ח״ן שמעו על ביטקוין, המטבע המבוזר מכפר אזר. הציבור הרחב לא היה תיאר לעצמו שבהינף כמה קליקים וקצת מחקר הם היו יכולים לסדר לעצמם את החיים, לו רק רכשו מספר יחידות של המטבע אז, כשהיה עוד קטן ושברירי. תחושת ההחמצה הזו תאפיין את המצטרפים האחרונים למעגל הקריפטו ותגרום להם לבצע פעולות מאוד לא רציונליות. אנחנו נגיע לשם בהמשך.
בינתיים, ב2010, שגרירי הביטקוין רצו להפיץ את הבשורה לקהל שלא היה מעוניין לשמוע. מה עושים? ההיסטוריה מלמדת שלמשחקים יש יכולת להנגיש טכנולוגיה לקהל הרחב.
פונג, משחק הארקייד הקלאסי היה עבור רבים המפגש הראשון עם טכנולוגיה דיגיטלית. סוליטר לימד אנשים כיצד להשתמש בעכבר והברז (Faucet) הראשון לימד אנשים מהו ביטקוין ומה צריך כדי להחזיק בו.
המכניקה המשחקית של הברז פשוטה. כל גולש שנכנס לברז מקבל כל מספר דקות חבילה של ביטקוין בעלת תכולה משתנה. (בגיימינג זה נקרא ״לוט בוקס״). בתמורה, עליו לראות קצת פרסומות ואולי לפתור כמה קפצ׳ות. הברז הראשון חילק לפעמים 5 ביטקוין לאדם. היום, כ150 אלף ש״ח. תארו לעצמכם.
מאז הברז הראשון קמו אלפים והפכו להיות עסק לגיטימי של מעאכרי ביטקוין. המודל נשאר אותו מודל, רק הכסף שמחלקים קטן בהרבה. ב2018 ברז ביטקוין ממוצע משלם בין 300-700 סאטושי (יחידת הביטקוין הקטנה ביותר) כל 15 דקות. (אם מעניין אתכם לדעת עוד על ברזים של ביטקוין קראו את סדרת הפוסטים המעולה בנושא מאת אופיר ביגל).
ביטקוין. קצת כמו צ׳יפים של קזינו, לא?
בדיוק. כשהביטקוין החל לתפוס תאוצה ולהגיע לקהל רחב יותר, הקזינואים על משחקי המזל שלהם מיהרו להיכנס פנימה. הביטקוין מתאים לאונליין קזינו כמו כפפה ליד של דילר.
כיוון שמטבעות קריפטו אינם מוגדרים ככסף אמיתי ע״י מדינות העולם, הם דה-פאקטו צ׳יפים של קזינו שניתן להמירם לכסף אמיתי. מה שזה אומר - אין רגולציה על ההימורים! ומה שזה אומר - אין חיכוך! בכלל! אסביר.
כיום, כדי לשחק במשחקי מזל אונליין הנמצאים תחת רגולציה (פוקר, קזינו, בורסה), על הלקוח לעבור תהליך ארוך של אימות זהות. שליחת צילום של כרטיס האשראי, צילום של תעודת זהות וצילום של מסמך רשמי המאמת את כתובת המגורים הם רק חלק מהתהליך המשמים הזה, שמטבעו הבירוקרטי מחסל כל יצר אימפולסיבי של הימורים.
אבל בעולם הקרפיטו כל מה שצריך זה כתובת של ארנק. זהו. אפילו להירשם לאתר ולהשאיר אימייל לא צריך. זאת אומרת שכל בנאדם שיש לו מטבעות וארנק דיגיטלי יכול להתחיל להמר ומיד.
כך צצו להם אתרי הימורים מבוססי קריפטו כמו חצ׳קונים על פניו של נער מתבגר. רולטות, קלפים, ואפילו סתם משחקי ארקייד המציעים פרס כספי. קלות השימוש והעברת הכספים הופכת את החוייה למזמינה במיוחד למי שהימורים זה הקטע שלו וברשותו ארנק דיגיטלי.
החיבור בין ביטקוין להימורים עובד כ"כ חלק שהיינו חושבים שכל מי שמחזיק בארנק דיגיטלי ימצא את עצמו מהמר באחד האתרים האלו בשלב זה או אחר. ואכן, כ4 מיליארד וחצי דולר בביטקוין הושקעו בהימורים כאלו בשלוש השנים האחרונות.
ברם, הימורים אינם מתאימים לכל אחד ובאופן אירוני אנשי קהילת מטבעות הקריפטו אינם תופסים את עצמם כמהמרים אלא כמשקיעים.
למעשה העלבון הכי גדול למאמץ מוקדם של ביטקוין הוא לקרוא לו מהמר. כדי שמשחק מזל יצליח בקרב הקהילה, עליו להסתוות מאחורי פאסדה השקעתית. תגידו שלום לקריפטו קולקטיבלז.
אספנות קריפטו
כאשר רוצים להנגיש טכנולוגיה להמונים כדאי להשתמש במשחקים. ואם זה לא עובד, מומלץ להוסיף להם חתולים. המשחק קריפטו קיטיז יצא בשלהי השנה שעברה והפך ללהיט בין ליל.
מדובר על משחק של איסוף קלפי חתולים מבוזרים, להלן, חתולי קריפטו. לכל חתול יש די אן איי שונה ועל כן הוא ייחודי ואין שני לו בעולם כולו. ניתן לקנות חתול, לזווג שניים ולמכור אותם למרבה במחיר.
היו אנשים שממש הרבו במחיר. החתול הראשון שנוצר בקריפטו קיטיז, שמו בעברית, בראשית, נמכר בעבור חופן מטבעות איתריום בשווי של 115 אלף דולר.
היה זה רק עניין של זמן עד שיצוצו משחקים דומים. ואכן לא עברו חודשיים וכבר התרגשו עלינו:
קריפטו פייטרז (כמו החתולים אבל עם לוחמים וקרבות),
את'ר טוליפס (כמו החתולים אבל עם פרחים וקרבות),
קריפטו אנג'לס (כמו החתולים אבל עם מלאכים וקרבות) ועוד ועוד ועוד ועוד.
אגב, בעניין הקרבות, הם לא באמת קיימים עדיין. כל האתרים האלו מצהירים שזה פי'צר שיקרה מתישהו בעתיד ובינתיים אנחנו נשארים רק עם קלפים ופוטנציאל למשהו שיקרה.
העיקרון המנחה של כל המשחקים האלו הוא עיקרון הפומו. ( Fear of missing out). פחד מהחמצה, בשילוב עם עקרון הנדירות ופחד מאובדן, יש כאן קומבו שקשה לעמוד מולו. הנה דוגמא קלאסית. במשחק Etherbots, ניתן לקנות רובוט ש(בעתיד) יוכל להילחם ברובוטים אחרים ולהרוויח כסף. עד שהעתיד הזה יקרה, הרובוטים עולים במחיר כל פעם שמישהו קונה רובוט.
בואו נראה מה יש לנו כאן:
מחיר התחלתי גבוה למדי (כ800 ש״ח לרובוט וירטואלי)
המחיר עולה כל פעם שמישהו קונה (חייבים לקנות עכשיו כי אח״כ זה יהיה יקר!)
יש רק 3900 רובוטים (לא יישארו לי!)
המשחק מתחיל עוד שבעה ימים ואז כולם יבואו (כדאי שאהיה מוכן לקראתם עם רובוטים בקנה!)
אם הדבר הזה מזכיר לכם את כל שגעת הביטקוין אז אין זה מקרי. אותם העקרונות בדיוק חלים על כלכלת המטבעות המבוזרים. ככל שיותר אנשים רוכשים כך הערך עולה, יש מספר סופי של מטבעות וכל מי שמשתתף במשחק הביטקוין בטוח שאוטוטו העתיד כבר כאן, לכולם יהיה ביטקוין והדולר ינוח על משכבו בשלום.
במילים אחרות, משחקי האיסוף החדשים הם למעשה כלכלת הביטקוין בזעיר אנפין.
וכמו שהיו כאלו שהתעשרו מביטקוין, יש גם כאלה שעשו קופה יפה מהמשחקים עצמם.
מאה אלף דולר בחמישה ימים
זה הסכום שהרוויח הכתב של הבלוג הזה במשחק הקריפטו הישראלי ״קריפטו סלבס״. משחק איסוף קלפי סלבריטי אשר ערכם עולה בכל פעם כאשר מתבצעת רכישה. קלף מתחיל במחיר נמוך של דולרים בודדים ומכפיל את הערך שלו בצורה אקספוננצילית כאשר הוא נמכר ונקנה מחדש. הקלף היקר ביותר נכון לזמן כתיבת שורות אלו הוא דונלד טראמפ. מחירו עומד על קצת מעל 120 אלף דולר.
עקבתי אחרי הסיפור הזה בדריכות וראיתי כיצד מחירי הקלפים מטפסים לשמיים במהירות של מטוס ממריא. הרגשתי את הפחד מהחמצה משתולל אצלי בגוף. כמצטרף מאוחר לקהילת ביטקוין תחושת ההמחצה היא חלק מחיי היום יום שלי.
לכן, כששמעתי על ״ארצות קריפטו״, משחק איסוף קלפים חדש (במקום סלבס, ארצות) ידעתי שאני הולך על זה.
הפעם, אהיה מהראשונים שקופצים על העגלה.
ביום שלישי בחמש אחרי הצהריים העברתי סכום של מטבעות לארנק הבראוזר שלי וקניתי את המדינה הזולה ביותר באתר, סודן, במחיר מציאה של 4500 שקלים.
מה למדתי מסודן על עתיד משחקי הקריפטו
לאחר תחושות חרטה איומות (אני שונא להמר למה למה?!), הבטחות (לא אוכל יותר בחוץ עד שהערך הכספי חוזר אלי) ואזהרות (לא עושה את זה יותר בחיים!), נכנסתי שוב לאתר כדי לראות מה העניינים.
לרווחתי ראיתי הנכס הזול ביותר באתר באותו זמן (גבון) כבר התקדם לעבר השווי הנוכחי של סודן שלי. מה שאומר, שעוד מספר שעות וקצת מזל סודן שוב תהיה המדינה הזולה ביותר באתר ואז בטח מישהו יקנה אותה ממני.
מיד כשהבנתי את זה - רציתי לקנות עוד.
אתם מבינים, לביטקוין, אתריום, וכל מטבע אחר יש ערך כספי. אבל הם לא באמת מרגישים כמו כסף. בחיים לא הייתי מבזבז 4500 ש"ח על מדינה וירטואלית, אבל כאשר מדובר ב1.53 אתריום, הרבה יותר קל לי להוציא את זה.
זו הסיבה שבקזינו משחקים על צ'יפים ולא משתמשים בכסף אמיתי.
אותה הסיבה שבמשחקים משתמשים בVirtual Currency.
מסיבה זו בדיוק אנשים מבזבזים יותר כסף בכרטיס אשראי מאשר במזומן.
הם לא מרגישים את הכסף.
תעשיית הגיימינג, שמונעת היום על כלכלות וירטואליות בתוך משחקים, הינה כר פורה להטמעת כלכלת קריפטו.
אין לי ספק שהפריצה האמיתית של הקריפטו לכל בית תתחיל בגיימינג.
בינתיים, למזלי, לא העברתי מספיק כסף לקנייה של מדינה נוספת. סגרתי את המחשב והלכתי לישון.
בשעה שש וחצי בבוקר קיבלתי הודעה שסודן נמכרה. קיבלתי את כספי בחזרה ורשמתי רווח קטן של כ300 דולר.
נשמתי לרווחה. אני לא עושה את זה שוב.
שעתיים אח"כ השקעתי את הרווחים ברובוט וירטואלי.
הוא עדיין לא נלחם, אבל אומרים שהוא יתחיל ממש בקרוב.
אעדכן.
Comments