כיצד משחקי וידאו גורמים לנו להרגיש טוב

אחד ההבדלים המרכזיים בין מדיה אינטראקטיבית כמו משחקי וידאו למדיה לינארית,

הוא שהמדיה האינטראקטיבית מנסה לתגמל אותנו ללא הרף על השימוש שלנו בה.

כמו פעוט אשר מקבל תשואות על כל דבר שגרתי שהוא מצליח לעשות (בנית מגדל עקום מקוביות! כל הכבוד!! וואו! איזה מלך!), כך משחקים יחזיקו אותנו קצר באמצעות שלל תשבוחות ופרסים על הביצועים שלנו במשחק.

לפרסים האלו יש בסופו של דבר מטרה אחת - לגרום לנו להרגיש טוב עם עצמנו - כדי שנמשיך לשחק. למתבונן מהצד יראה שכל הפרסים שמשחקים מציעים הם דומים מאוד, אך למעשה לא כל פרס זהה למשנהו.

כדי לעשות לכם סדר בפרסים, חילקתי אותם לשש קבוצות שונות. כל קבוצה פונה לצד אחר באישיות שלנו כבני אדם ושחקנים.

סוגי פרסים שונים

1# פרסי כבוד

משאת נפשי בתור ילד מנוזל בדיזינגוף היה לכתוב את ראשי התיבות של שמי במכונות הארקייד. עבורי, זה היה הכבוד הגדול ביותר שניתן להעלות על הדעת.

גם היום פרסים של כבוד תופסים מקום מכובד בארסנל הפרסים שמשחקים מציעים.

למשל:

• טבלת מובילים

• ניקוד (תוצאה הכי גבוהה)

• תארי כבוד

• ריקודים בפורטנייט

• סקינים בדוטה

• אמנטיקונים בקלאש רויאל

ריקוד בפורטנייט. בשביל כבוד לא חייבים לעבוד

כמובן שיש הבדל בין להוביל בטבלה לבין סקין בפורטנייט. עבור הראשון צריך לעבוד, את השני קונים בכסף. אבל שני הסוגים נחשבים לפרס של כבוד.

שחקן פורטנייט מנוסה יתבאס לשחק עם אותם הסקינים שלכולם יש במלתחה. זה אפילו מביך. הבגדים עושים את השחקן, בייחוד בפורטנייט.

פרסים של כבוד ידברו לטיפוסים תחרותיים, כאלו שאוהבים להשוויץ, אנשים שיגדירו את עצמם כhardcore players.

2#: פרסי תוכן

סוג זה של פרס נותן גישה לחלקים נעולים במשחק.

למשל:

• פתיחת דמות חדשה

• פתיחת מסלול חדש/שלב חדש

• צפייה באוייב חדש בפעם הראשונה

• חשיפת סיפור או מידע חדש

• פתיחת מקום חדש במפה שהיה נעול עד כה

פרסי התוכן נותנים מענה לסקרנות של השחקנים ולפעמים גם לייצר האיסוף הטבוע בכל אחד מאיתנו (הרצון האובססיבי לפעמים לאסוף את כל הדמויות במשחק מסויים).

פרסי תוכן הם משהו שיכול להאריך אורך חיי מדף של כל משחק ולדרבן שחקן להמשיך לשחק, רק כדי לגלות מה קורה בשלב הבא או כיצד נראית הדמות הבאה.

זו הסיבה שמשחקי הייפר קז'ואל רבים (משחקים פשוטים המבוססים לרוב על ניקוד ועל מכניקה פעולה פשוטה מאוד) מציעים לשחקנים דמויות רבות שאפשר לפתוח, אף כי אין שינוי ביכולות של הדמויות האלו כלל.

אחד המשחקים הראשונים שעשה שימוש בטכניקה הזו היה משחק בשם Crossy Roads, שבאמצעות מנגנון הדמויות המסוגנן שלו הגיע להכנסות אסטרונומיות של מעל ל10 מיליון דולר בחנויות.

דמויות בקרוסי. האם תוכלו לאסוף את כולם?

לכל משחק ניתן להוסיף פרסי תוכן. בין אם סיפור, דמות, או עולם נוסף. הצורך שלנו לדעת מה מסתתר מאחורי הדלת הנעולה (מטאפורית), גורם לנו למשיך ולשחק במשחק על מנת לגלות.

פרסי התוכן מדברים בעיקר לאנשים סקרנים, וגם כאלו עם אובססיה קלה לאיסוף.

3# פרסי יכולת

להבדיל מפרסי הגישה שלא מוסיפים דבר ליכולות המשתמש, פרסי פיתוח היכולת יגדילו את כוחו של השחקן ויאפשרו לו לשחק בצורה אחרת.

למשל:

• יכולת של קפיצה כפולה לדמות

• נשק חדש ומסעיר

• קלף בעל יכולות שונות במשחק מלחמה של איסוף קלפים

• בוסט של אחד מהפרמטרים של הדמות (כוח, בריאות, קסם וכו')

• צבעים נוספים במשחק ציור

עולם הפרסים הזה לקוח מסוגת המשחקים Role Playing Games, שם הפוקוס הוא על דמות ועל הפיתוח שלה. הצורך שלנו בגדילה ובשדרוג היכולות שלנו הוא טבעי ומסמל מסע המתחיל בהיותך טירון ומסתיים בהיותך מאסטר.

משחקים המציעים סוג כזה של פרסים נוטים להיות עמוקים ובעלי חיי מדף ארוכים מאוד. משחקים כאלו גם מייצרים שוני מבורך בין חוויית משחק ראשונה, לעשירית, ל-300.

סוג הפרס הזה מדמה בצורה מלאכותית יכולות שאנו רוכשים במשחקים פיזיים. לדוגמא, שחקן שחמט ילמד עוד ועוד תרגילים והתפיסה המשחקית שלו תשתפר ככל שילמד את המשחק. במשחק דיגיטלי, מספר שורות קוד מסדרות אותנו, כאשר הן "פותחות" עבורינו יכולת חדשה שלא היתה לנו קודם.

עץ יכולות במשחק. מה שכמה שורות קוד יכולות לעשות לסקילז שלכם

סוג הפרס הזה עובד טוב עבור אנשים הנהנים ממערכות מורכבות ואוהבים לשנות את סגנון המשחק שלהם באופן תדיר.

4# פרסי ״עוד זמן״

תחשבו על התרחיש הבא. אתם נמצאים בעיצומו של קרב אפוקליפטי נגד בוס מטורף. מד הבריאות שלכם נושק לאפס. הבוס מפליא במכותיו והכל נראה אבוד. לפתע, בזוית של העין, אתם קולטים נצנוץ ירוק שאין לטעות בו. בריאות! אתם רצים בכוחותכם האחרונים לעבר החבילה ואוספים אותה. מד הבריאות מתמלא באחת והופך מאדום מהבהב לירוק. איזו הרגשה נפלאה!

כאלו הם פרסי ה״עוד זמן״. פרסים הממלאים את כוחה הקיים של הדמות אך אינם מוסיפים לה יכולת חדשה. המטרה המוגדרת שלהם היא עוד זמן משחק עבור השחקן.

• למשל:

• עוד חיים

• מילוי התחמושת

• מילוי מד הבריאות

אנו יכולים לראות שימוש נרחב לפרסים כגון אלו במשחקי אקשן, אך ניתן למצוא להם ביטוי גם במשחקי קז'ואל דוגמת קנדי קראש, בהם השחקנים מאבדים חיים בכל פעם שהם מפסידים בשלב.

החיים האלו חוזרים לשחקנים כפרס לאחר זמן המתנה מסוים, וכמובן שגם ניתן לקנות אותם במידה והשחקן ממש לחוץ לשחק ולא מעוניין להמתין.

כסף במשחקי סושיאל קזינו משמש לאותה הפונקציה - עוד זמן משחק. ברגע שהכסף נגמר לא ניתן לעשות עוד סיבובים על המכונה ויש לחכות שהמשחק יתן לנו כמות מסוימת של מטבעות כפרס, או לקנות אותם בכסף.

קוין מאסטר נותנים לי עוד זמן במשחק בצורת ספינים חינם

פרסי ״עוד זמן״ קשורים בעבותות לכלכלת משחק, ומתן לא מדויק שלהם יפגע באיזון המשחק כולו.

הפרסים האלו ידברו לכל מי שנהנה מהמשחק שלכם ללא יוצא מן הכלל.

5# הלל

בזמן התקופה הצלבנית, זמרים נודדים היו שרים שירי הלל על גבורותיהם של האבירים בארץ הקודש. שנים קדימה אל תקופתינו, אין אבירים וההרפתקאות של רובינו מסתכמות במסע לסופר וחזרה. עדיין, וגם אנו משוועים, כמאמר השיר, למילה טובה או שתיים - שמיד עושות לנו טוב.

אך מה שבני האדם, בוסים בעבודה ובני זוג עייפים מקמצים לתת, משחקים מציעים בשפע.

פרסי הלל הם תשבוחות הוורבליות שהמשחק מרעיף עליכם לאחר ביצוע מוצלח. סיימתם שלב בקנדי קראש? כל הכבוד! מדהים! יוצא מגדר הרגיל! הבסתם בוס במשחק אקשן?לא יאמן! מיד תרוץ אליכם הדמות הממחושבת הקרובה, תתפלש בעפר רגליכם ותקרא לכם גיבורים.

ואתם, בתחתונים, מאחורי המקלדת, תדעו שהם אומרים את זה לכולם. אבל בירכיתי ראשכם תדעו גם שאתם, ורק אתם, ניצחתם בצורה מיוחדת מאוד את השלב או את הבוס, ולו מפתחי המשחק היו רואים את הביצוע המרהיב גם הם לא היו חוסכים בתשבוחות.

קנדי קראש בחנופה זולה ואפקטיבית

6# פידבק חושי

הסוג האחרון הוא למעשה מאפיין. צורת הגשה, אם תרצו, לכל סוגי הפרסים השונים.

הרעיון הוא שכאשר אתם מקבלים פרס, כל פרס, (עליית רמה, סיום שלב, ניקוד גבוה וכו'), המשחק ממש חוגג את זה.

הדוגמא הקלאסית היא של המשחק Peggle, אשר בסיום כל שלב מבצע חגיגה מוגזמת לחלוטין של אש, זיקוקים וסינפוניה של בטהובן כדי להדגיש את ההישג הלא יאמן של השחקן (סיום שלב מספר אחד).

אך מה שהיה פעם נחלתם של נצחונות בלבד, כיום הפך להיות הסטנדרט של כל משחק מחשב באשר הוא. בעגה המקצועית זה נקרא ג'וס, ומדובר על אנימציות קריספיות במיוחד המתפקדות בתור ממתקים לעיניים.

קחו לדוגמא משחק כמו Toon Blast, משחק קז'ואל בסגנון קנדי קראש. בכל פעם שהשחקן מוריד קבוצה של צבעים בלוח, הוא זוכה לראות אנימציה יפהפיה של חלקים צבעוניים הקורסים אחד לתוך השני בליווי צלילים מספקים. די באנמיציה הזאת כדי להיחשב כפרס, שכן היא מתגמלת במיוחד.

פרס למוח

כמובן שגם בסוף שלב Toon Blast מרעיפים שבחים, זיקוקי דינור וכוכבים על השחקן.

ממש יום עצמאות בזעיר אנפין בתוך הטלפון שלנו.

סיכום

דיברנו על שישה סוגי פרסים בסה"כ:

• פרסי כבוד: תוצאה, הישג, ריקוד בפורטנייט

• פרסי תוכן: ,תוכן נוסף. סיפור, אויב חדש, דמות חדשה, מסלול חדש.

• פרסי יכולת: "קפיצה כפולה", נשק חדש, יכולות משופרות של דמות, קלף חדש בקלאש רויאל.

• פרסי ״עוד זמן״: עוד חיים, מילוי קו הבריאות במשחק אקשן, כסף וירטואלי במשחק קזינו

• הלל: כל הכבוד! חנופה של דמות במשחק

• פידבק חושי: הדגשה של פרסים ע"י אנימציה וסאונד, אנימציה ג'וסית

לסוגי הפרסים האלו אין סדר מסוים של חשיבות. שחקנים מסויימים יעדיפו פרסי גישה, אחרים יאהבו לפתח את הדמות שלהם ויש כאלו תחרותיים שפרסי כבוד יהוו כוח מניע גדול עבורם.

לכן, כיוצרי משחקים, כדאי לנו להציע את כל ששת הסוגים לשחקנים שלנו.

אז אם אתם מפתחי משחקים או מעצבי משחקים שקוראים את הכתבה הזאת, עשו לעצמכם צ'ק ליסט וודאו שאכן אתם מציעים את כל מה שניתן להציע לשחקנים שלכם.

אם אתם גיימרים, נסו לשים לב לסוגי הפרסים וצורת הגשתם במשחקים שאתם משחקים בהם.

האם אתם מזהים את כל סוגי הפרסים? אילו סוגי פרסים עושים לכם את זה?

האם הפרסים שולטים בכם?

הופה…

כפי שנאמר ברמיזה בתחילת הכתבה, פרסים הם למעשה מנגנון שליטה על השחקן ועל אופן השימוש שלו במשחק.

ארחיב על כך באחד מהפוסטים הבאים.

מעוניינים לא להפסיד אותו?

הירשמו לרשימת התפוצה, תקבלו התראה כאשר הוא יצא.

וגם יש פרס לנרשמים :)