כיצד חנוך פיבן מימן קולג' לבן שלו בעזרת משחק

על יוקר הפיתוח, העבודה מול השוק הבינלאומי, ההצלחות המפתיעות ואפילו הצעת עבודה מעניינת. ראיון עם אייל דסאו צפריר, ממקימי iMagine Machine.

ספר לי עלייך ועל החברה.

אנחנו עושים גיים-אדיוקיישן. משחקים שיש בהם חינוך. אנחנו מלמדים ילדים כבר בגילאים מאוד צעירים מושגים במתמטיקה וגיאומטריה. אנחנו מפרקים חרדה ממתמטיקה מהילדים בעזרת המשחקים שלנו.

התחלנו לעבוד ב2009, אני והשותף שלי. עד היום אנחנו שניים, לא מצאנו צורך להעסיק עובדים נוספים. אנחנו מעסיקים פרילאנסרים פר פרוייקט.

עשינו הרבה טעויות בהתחלה, לא היה אף אחד שידע לעבוד כאן בארץ. שום דבר שקשור למשחקים בכל אופן. עם זאת, הפרוייקט הראשי והכי טוב שלנו יצא בתקופה הזו,  Faces iMake. עם חנוך פיבן. האפליקציה הזו עדיין מקבלת פרסים על חדשנות בשנת 2016.

Faces iMake

ואפלקציות נוספות שלכן הם בתשלום, בעולם של משחקים חינמיים. איך זה עובד עבורכם?

דווקא בקטגוריות החינוך רוב המשחקים בתשלום, אלא אם אתה מפלצת כמו ABC mouse, אז התכנים בחינם כי הם בונים מותג. עדיין יש להבין שבעולם החינוך קשה מאוד להיות רווחי. אין פרסומות. אם אתה הולך לבתי ספר אז גם אין מנויים כי יש גבול לכמות התכנים שאתה יכול להוציא. למרות כל זאת חנוך פיבן הצליח לממן קולג׳ לבן שלו מרווחי האפליקציה.

תחום האד-טק לא קיים בכלל בארץ. לא בתור עסק בר-קיימא בכל אופן.

איך אתם משווקים את האפליקציות שלכם?

אנחנו עושים את הPR בעצמנו. עוד לא פגשנו חברה שיודעת לעשות את זה יותר טוב מאיתנו. הרי אי אפשר לדבר עם קהל היעד. אין דבר כזה. עם מי תדבר? עם ילד בן שבע שמשחק במשחק שלך?

אז אנחנו פונים למורים ישירות. דרך הטוויטר. נגיד בגרסת הבטא של Land of Venn (משחק Tower defence ללימוד צורות גיאומטריות), היו לנו 1500 מורים ברחבי העולם שפנינו אליהם ישירות דרך חשבונות הטוויטר שלהם.

צריך לדעת לחפש בטוויטר. אחד השותפים שלי פה בארץ הוא מורה למתמטיקה. כשדיברנו איתו על טוויטר הוא אמר לי מה זה השטויות האלו, למה צריך? אז בעולם צריך. ואנחנו פונים בעיקר לשוק הבינלאומי.

איזה הבדלים אתה מזהה בין השוק הישראלי לעולמי?

מה שמעניין זה דווקא הגישות השונות של השחקנים בשווקים השונים.

לדוגמא, במשחק החדש שלנו Numeric Storms, אנחנו מלמדים ילדים פעולות של חיבור מספרים תוך כדי משחק  Tower defense (משחק לא קל בכלל, אגב - ד.א). הילדים הישראלים לא מחכים ומפוצצים מיד כל דמות שמגיעה. לא מעניין אותם בכלל. האמריקאים לעומתם, עושים כל מה שאומרים להם. אמרו להשיג שלוש נקודות, הם מחכים להשיג שלוש נקודות.

באופן יותר כללי אומר שתחום האד-טק לא קיים בכלל בארץ. לא בתור עסק בר-קיימא בכל אופן.

בהתחלה עבדתי עם מעצבים ותוכניתנים בארץ - היום אני לא עושה את זה יותר.

דווקא התבשרנו לא מזמן שמטיפיק (חברת אד-טק שיושבת בר״ג) השלימה עכשיו סיבוב נוסף של 45 מיליון דולר.

מטיפיק, עם כל הכבוד, זה לא בארץ. ההשקעה שלהם הגיעה מחו״ל. עשו לזה תרגום לעברית. הם בכלל לא חברת משחקים. זה חינוך. פרופר. אני יודע ששמעון שוקן חושב אחרת, כמו שהוא עשה הרצאה בTed וקרא ״מספיק עם הציונים!״... כל אפליקציה שלו מלאה בציונים. מטיפיק אולי עושים שינוי אצל ילדים שלא נחשפו למשחקים בצורה אחרת. זה לא מה שאני רוצה לעשות. אנחנו קודם כל באים מעולם המשחקים.

על איזה משחקים אתם עובדים היום?

אנחנו עובדים על שילוב של משחקי קז׳ואל ומשחקי חינוך. לדוגמא, משחק קז׳ואל One touch  שמלמד לוח הכפל. משחק אחר שבפיתוח עוסק במחזור הדם. זה אתגר, איך אתה מלמד ילדים על הנושא הזה בלי שזה יהיה חנני או מיושן. תחשבו Space Invaders פוגש את מחזור הדם. וכמובן, הכי חשוב, שזה יהיה מאוד כיף לשחק. לא מה שנקרא ״ברוקולי מכוסה בשוקולד״.

חוץ מזה, אנחנו עובדים גם על משחקי קז׳ואל לקהל הרחב.

איך משחקי קז׳ואל קשורים בחינוך?

משחקים זה משחקים. אנחנו כמו חברת נדל״ן. צוברים נכסים. לפעמים הם עובדים טוב, לפעמים הם לא רווחיים וצריך לעזוב אותם או לשפר את העמדות שלהם. לכן החלטנו שאנחנו הולכים גם לקזואל, ובמכניקות של המשחקים החדשים נשתמש גם בשביל לעשות את מה שאנחנו טובים בו, Edutainment.

סה״כ המטרה שלנו היא גם להיות כלכליים ולהגיע לברן רייט אפס. אז עובדים על זה. משפרים עמדות. בהתחלה עבדתי עם מעצבים ותוכניתנים בארץ - היום אני לא עושה את זה יותר.

פרט.

אנחנו אמנם שני אנשים בחברה, אבל יש לי עובדים בכל העולם. יש לי מעצבת מפולין שעושה עבודה גם כלכלית וגם גרפית יותר טובה מכל מה פגשתי בארץ. ובמחירים שפויים ובלי אגו. אם אני אומר לה שמשהו לא נראה לי, אני לא מקבל בחזרה ״אבל סיכמנו 4 סקיצות״.

הגרפיקאית היא לא רק מעצבת. היא מתערבת, שואלת, מנסה דברים. עושים שיחות לתוך הלילה ואף אחד לא דופק לך שעון או מבקש עוד כסף. זה עולם גלובלי וזה מאוד מקובל, לא שאני איזה נוגש עבדים.

בנוסף, בארץ המושג ״מתלמד״ לא קיים. בחו״ל זה חלק מהמסורת. הערך שאתה מפיק מללמוד הוא אדיר. פה המסורת הזו לא קיימת ואנשים באים עם ציפיות מוגזמות. וחבל, לנו יש הרבה מה ללמד, אבל אני תמיד נתקל ב״אני לא יוצא מהבית בפחות מX. וחבל. אנשים מפסידים נסיון.

אז בין השורות אני מבין שאתה מחפש מתמחה?

כן.

אוקי! אפיץ את הבשורה. לקראת סיום, איזו עצה תתן למי שמעוניין להיכנס לתחום האד-טק?

לא להיכנס. אני לא חושב שמי שרוצה להיכנס מבין למה הוא נכנס. תראה, אין סיבה שלא תהיה חברה למשחקי חינוך כמו ש EA לספורט, לדוגמא, אבל מאוד קשה לשכנע אנשים בארץ ובעולם להשקיע בדבר כזה. אנחנו עשינו כמה סבבים של גיוס, זה לא עבד, אז אני משקיע בעצמי.

אבל אם בכל זאת החלטתם להיכנס, תבדקו טוב טוב מיהו קהל היעד. כוונו רק לחו״ל, תבנו צוות טוב ותתכננו להמון עבודת שכנוע. אתם נמצאים בעמדה בעייתית כי אין לכם אנשי מכירות בשטח ולמורים אין זמן להכניס משחק נוסף לכיתות שלהם. לכן השוק העיקרי התחום הוא השוק ההורי.

בתכלס העולם הזה הוא די משעמם ויש המון מקום לפיתוח של דברים מגניבים. אבל חשוב לזכור שצריך לבוא מעולם הגיימינג ולהוסיף עליו את החינוך ולא להפך.

רוצים לעבוד עם אייל ולפתוח לעצמכם דלת לעולם הגיימינג?

דברו איתו בפייסבוק, ואל תשכחו מי שלח אתכם.

קארמה, ביצ'ס.